חברות סטרט אפ ונערים כשרוניים
הרב יניב חניאז ניסן, תשעח23/03/2018כיצד חברות סטארט-אפ יכולות לנצל לטובה את יכולותיהם של נערים כישרוניים
תגיות:הי טקלימודיםסטרט אפמדינת ישראל, "בירת הסטארט-אפ העולמי" ידועה בקצב התפתחותה המטורף, שיש לייחס לדורות של מוחות גאוניים שצמחו ממש כאן. מערכת החינוך הישראלית בונה אותנו מהיסודי: עוד מעט צבא - תשקיעו בלימודים, תשקיעו בשירות הצבאי, תשיגו השכלה גבוהה. והמסר הוא ברור, כאשר חיים במדינה של חכמים, חשוב תמיד להיות צעד אחד לפני האחרים והתחרות היא תמיד גבוהה.
עידן האינטרנט הביא שפע של כלים שבאמצעותם ניתן לחקור ולגלות כל נושא שרק נחפוץ בו, והיכולת לגשת באופן חופשי ללא תשלום לכל הכלים הללו אפשרה למיליוני בני נוער בעולם לשמוע שוב ושוב את המשפט- וואו, אתה ממש חכם לגילך. בימינו ניתן להיתקל בתלמידי חטיבת ביניים המסוגלים לעבוד ב3 שפות תכנות, כולם דוברי 2 שפות ומעלה, האחד בעל כישורי אנימציה והאחר בעל כישורי מנהל עסקים עוד מתקופת התיכון - אמנם זוהי תופעה עולמית, אך בישראל היא מובהקת יותר מה-כל. דמותו של הנער הישראלי הערכי ששואף למצוינות אשר הצטיירה בעיני אלו שחלמו להקים את המדינה הזאת כעת תופס צורה שנהיית ידועה כבר ברחבי העולם. אך כל הידע הזה לא בא במקרה ומצורף לדרכון הישראלי. הנער הישראלי הממוצע שלומד מקצוע מורחב + מגמה בבית הספר, חבר בתנועת נוער, אוטודידקט שלומד מהאינטרנט ובכלל עוד בלי לדבר על אלו השואפים לעתודה ועושים פסיכומטרי במתכונת משולבת עם מבחני הבגרות של סוף התיכון - סדר עדיפויותיו מושתת על השכלה ובניית קריירה עתידית.
בעולם שבו שולטות רשתות, עסקים פרטיים קטנים מתקשים. מה גם שנערים מצוינים רבים באים מן הפריפריה, ולא תמיד מושתתת בפניהם הדרך להצלחה ישר אחרי שחרורם מהצבא. וכאן נכנסות לתמונה חברות הסטארט-אפ הידועות, ומציעות בעצם את הצעד הראשון לכיוון ניצול לטובה של כישרונות צעירים. זה עובדתי, כל המרקטינג העולמי בנוי כעת על טרנדים חברתיים, חברות המדיה החברתית הגדולות כגון פייסבוק ואינסטגרם הן כעת שווקי הפרסום הגדולים בעולם. אך לאור העובדה שרשתות אלו נגישות לכל האנשים, מכל קצוות העולם, הן מוצפות באופן תמידי ברעיונות ודעות של אנשים מכל רחבי העולם. בכדי להיות אחר, אין ברירה אלא ליזום רעיונות שכמותם עוד לא יזמו, וכאלו שיש להם שימוש ממשי שיביא משקיעים שיפתחו את אותם רעיונות.
אין דרך קלה להגיד את זה, אבל היזמות באינטרנט היא בידי הצעירים. כל אלו שבוהים במסך מספר שעות ביום לא מבזבזים רגע, בוחרים להיות תמיד מעודכנים בכל המתרחש סביבם ובעולם. לצעירים יש הון עתק של מודעות לכל טרנד, פרשה, המצאה, ובעיה שקיימת בעולם המערבי.
על כן, בשילוב עם שלל יכולותיהם אשר הם מפתחים בעזרת למידה עצמית, הידע המעמיק בו מחזיקים בני הנוער הוא כלי שכל חברת סטארט-אפ זקוקה לה. בכדי להרים ולפתח פרויקט סטארט-אפ חובה למצוא שני דברים שנראים פשוטים: בעיה, ופתרון. ובעיות, בעולם המודרני, יש בשפע. הבעיה של ה"סטארט-אפיסטים" היא שגם פתרונות יש בשפע, חלקם יעילים וחלקם פחות. לכן בימינו כמות אדירה של עובדי חברות סטארט-אפ לא הגיעו עוד לגיל 30. מדובר באנשים השואפים להשכלה והצלחה כלכלית אשר צמחו מאותם נערים ערכיים. שלל תנועות נוער כגון יוניסטרים, נטע@, מגשימים, גבהים ועוד, מכוונות את בני הנוער ישירות אל הסטארט-אפ, בכך שמקנות להם את מיומנויות המחקר והידע הטכנולוגי הדרוש לפיתוח ויזמות בעולמנו המודרני. והסיבה לכל הצעירים בסטארט-אפ? חברות הסטארט-אפ לא מחפשות למכור לקהל הוותיק, שכן יש הרבה הדבקים בשיטותיהם המוכרות והנוחות להן, ולא מחזיקים חלק כה גדול במדיה החברתית העולמית כמו הנוער.
צעירים מכירים צעירים, ולכן יודעים לייעץ ולפתח בצורה האידיאלית שתהפוך למה שנקרא בימינו "ויראלית", כלומר מפורסמת באינטרנט (או באופן מילולי, מדבקת, מהמילה וירוס) ותשותף בכל רחבי הרשת העולמית, הלא היא שוק הסחר הפתוח בר ההזדמנויות הרבות ביותר. האמת היא, שחברות סטארט-אפ אפילו לא צריכות לצאת לקמפיינים מטורפים בכדי למשוך צעירים - צעירים רוצים סטארט-אפ. עוד בעשור האחרון בארה"ב, התואר "Entrepreneur" היה מוגבל לבעלי עסקים אשר פתחו עסק חדש על הצד והימרו על סכום גדול ומשמעותי מכספם בכדי לנסות להחיות את הפטנט שלהם. כיום, כל אחד יכול לעשות את זה, ובכלל בלי להוציא על זה את כל כספו. חברות הסטארט-אפ הישראליות, בשונה מרוב מקומות התעסוקה, מאפשרות לצעירים הישראלים להיכנס לשוק העבודה בתחום לפני שצברו ניסיון עבודה של כמה שנים במקום אחר, אחרי שרכשו השכלה גבוהה. בחברות אלו, יוצאים מנקודת ההנחה שהידע האישי שהצעירים צברו בהיותם נערים הוא הידע הקריטי לבניית המוצר או השירות המהפכני החדש, וזוהי האמת לאמיתה.
בזכות האפשרות המופלאה הזו להיכנס לשוק העבודה טרם רכישת ניסיון קודם, רבים מוצאים שם את תעסוקתם ה"אמתית" הראשונה, ורבים אשר נכנסו לתחום הסטארט-אפ מדווחים כי זוהי העבודה החלומית, ולא היו רוצים לעזוב אותה. עצם העבודה בחברת סטארט-אפ מכין רבים לעבודה בחברות ענק עולמיות. לכן, צעירים בשוק הסטארט-אפ רוכשים לא רק ניסיון עבודה, אלא את כל המיומנויות הדרושות בכדי להמשיך במסע אחר בניית הקריירה שהם חושקים בה. ומה בנוגע להשכלה? חברות סטארט-אפ רבות מוציאות את עובדיהם הצעירים להשתלמויות אינספור, במטרה להכשיר אותם כמה שיותר לשוק העבודה הבינלאומי. הכשרות רבות מתחילות עוד לפני השירות הצבאי, בתנועות הנוער והמכינות הקדם-צבאיות שמעניקות כישורי שיווק, יזמות, תיווך, טכנולוגיה, וחשוב לא פחות - שפות.
אין ספק שלעובדים צעירים יש ערך רב בחברות הסטארט-אפ, כי כל עולם הסטארט-אפ מושתת על תפישת העולם הצעירה: באנו לעולם הזה עם אינספור כלים לגלות אודותיו, עלינו לעשות משהו בכדי לשפר אותו. הצעירים הביאו לעולם הסחר החופשי רעיונות מקוריים, גישה חיובית, קשר בינלאומי וחשיבה מזווית שעולם המבוגרים מתקשה לעתים למצוא.
לעומת זאת, כמות הנוער המחפש את עתידו בעולם הסטארט-אפ היא אדירה, במיוחד במדינת ישראל. לכן, ישנן מיומנויות שחשוב לנוער וצעירים לשקוד בהן בכדי להבטיח את עתידם בחברות מסוג זה. ציוני בגרות טובים עם מקצועות נחשבים הם חשובים, אבל היכולת לדבר בפני כל העולם כולו בפלטפורמת האונליין היא חשובה לא פחות. לכן, קורסים של אנגלית ברמה גבוהה הם נחשקים ביותר בקרב הנוער הישראלי, כמו גם פסיכומטרי בתקופת התיכון בכדי להמשיך לעתודה צבאית או לימודים גבוהים במוסדות השכלה כגון הטכניון ישר אחרי הצבא. בישראל ישנו דגש משמעותי על שיפור, כל הזמן חשוב להיות במגמת עלייה בכדי לא להישאר מאחור. לכן, קמו תכניות אשר שמו בראש ובראשונה את הצורך של הנוער הישראלי לשפר ולשפר. כך למשל, חברת HighQ מאפשר לצעירים לשפר את הישגיהם בשלושה צירים מרכזים עליה נעות ההשכלה והתעסוקה הישראלית, הלא הם ציוני הבגרות, הפסיכומטרי, והשפה האנגלית. וכן, בעוד שציוני הבגרות והפסיכומטרי הן הגורם המחליט בישראל במקום אליו תתקבלו ללמוד, בכדי לפרוץ דרך ולהגיע לסטארט-אפ העולמי חשוב לדעת אנגלית ברמה מספיק גבוהה בכדי להציג את הרעיונות בפני העולם כולו באופן משכנע, ומרתק. חברת HighQ, אשר היא בעצמה מעין סטארט-אפ של החברה הישראלית לתת הזדמנות נוספת לשפר תחומים אלו, שמה לעצמה למטרה להפיק את המיטב מן הדור הזה, ומקווה לסלול את הדרך לכניסתם של ישראלים רבים לעולם ההיי-טק והסטארט-אפ. כאן תוכלו למצוא HighQ . ההצלחה בעולמנו החדשני מתחילה ביכולת להציג לעולם את כל הידע הזה, שהוא אוצרה של המדינה.
עידן האינטרנט הביא שפע של כלים שבאמצעותם ניתן לחקור ולגלות כל נושא שרק נחפוץ בו, והיכולת לגשת באופן חופשי ללא תשלום לכל הכלים הללו אפשרה למיליוני בני נוער בעולם לשמוע שוב ושוב את המשפט- וואו, אתה ממש חכם לגילך. בימינו ניתן להיתקל בתלמידי חטיבת ביניים המסוגלים לעבוד ב3 שפות תכנות, כולם דוברי 2 שפות ומעלה, האחד בעל כישורי אנימציה והאחר בעל כישורי מנהל עסקים עוד מתקופת התיכון - אמנם זוהי תופעה עולמית, אך בישראל היא מובהקת יותר מה-כל. דמותו של הנער הישראלי הערכי ששואף למצוינות אשר הצטיירה בעיני אלו שחלמו להקים את המדינה הזאת כעת תופס צורה שנהיית ידועה כבר ברחבי העולם. אך כל הידע הזה לא בא במקרה ומצורף לדרכון הישראלי. הנער הישראלי הממוצע שלומד מקצוע מורחב + מגמה בבית הספר, חבר בתנועת נוער, אוטודידקט שלומד מהאינטרנט ובכלל עוד בלי לדבר על אלו השואפים לעתודה ועושים פסיכומטרי במתכונת משולבת עם מבחני הבגרות של סוף התיכון - סדר עדיפויותיו מושתת על השכלה ובניית קריירה עתידית.
בעולם שבו שולטות רשתות, עסקים פרטיים קטנים מתקשים. מה גם שנערים מצוינים רבים באים מן הפריפריה, ולא תמיד מושתתת בפניהם הדרך להצלחה ישר אחרי שחרורם מהצבא. וכאן נכנסות לתמונה חברות הסטארט-אפ הידועות, ומציעות בעצם את הצעד הראשון לכיוון ניצול לטובה של כישרונות צעירים. זה עובדתי, כל המרקטינג העולמי בנוי כעת על טרנדים חברתיים, חברות המדיה החברתית הגדולות כגון פייסבוק ואינסטגרם הן כעת שווקי הפרסום הגדולים בעולם. אך לאור העובדה שרשתות אלו נגישות לכל האנשים, מכל קצוות העולם, הן מוצפות באופן תמידי ברעיונות ודעות של אנשים מכל רחבי העולם. בכדי להיות אחר, אין ברירה אלא ליזום רעיונות שכמותם עוד לא יזמו, וכאלו שיש להם שימוש ממשי שיביא משקיעים שיפתחו את אותם רעיונות.
אין דרך קלה להגיד את זה, אבל היזמות באינטרנט היא בידי הצעירים. כל אלו שבוהים במסך מספר שעות ביום לא מבזבזים רגע, בוחרים להיות תמיד מעודכנים בכל המתרחש סביבם ובעולם. לצעירים יש הון עתק של מודעות לכל טרנד, פרשה, המצאה, ובעיה שקיימת בעולם המערבי.
על כן, בשילוב עם שלל יכולותיהם אשר הם מפתחים בעזרת למידה עצמית, הידע המעמיק בו מחזיקים בני הנוער הוא כלי שכל חברת סטארט-אפ זקוקה לה. בכדי להרים ולפתח פרויקט סטארט-אפ חובה למצוא שני דברים שנראים פשוטים: בעיה, ופתרון. ובעיות, בעולם המודרני, יש בשפע. הבעיה של ה"סטארט-אפיסטים" היא שגם פתרונות יש בשפע, חלקם יעילים וחלקם פחות. לכן בימינו כמות אדירה של עובדי חברות סטארט-אפ לא הגיעו עוד לגיל 30. מדובר באנשים השואפים להשכלה והצלחה כלכלית אשר צמחו מאותם נערים ערכיים. שלל תנועות נוער כגון יוניסטרים, נטע@, מגשימים, גבהים ועוד, מכוונות את בני הנוער ישירות אל הסטארט-אפ, בכך שמקנות להם את מיומנויות המחקר והידע הטכנולוגי הדרוש לפיתוח ויזמות בעולמנו המודרני. והסיבה לכל הצעירים בסטארט-אפ? חברות הסטארט-אפ לא מחפשות למכור לקהל הוותיק, שכן יש הרבה הדבקים בשיטותיהם המוכרות והנוחות להן, ולא מחזיקים חלק כה גדול במדיה החברתית העולמית כמו הנוער.
צעירים מכירים צעירים, ולכן יודעים לייעץ ולפתח בצורה האידיאלית שתהפוך למה שנקרא בימינו "ויראלית", כלומר מפורסמת באינטרנט (או באופן מילולי, מדבקת, מהמילה וירוס) ותשותף בכל רחבי הרשת העולמית, הלא היא שוק הסחר הפתוח בר ההזדמנויות הרבות ביותר. האמת היא, שחברות סטארט-אפ אפילו לא צריכות לצאת לקמפיינים מטורפים בכדי למשוך צעירים - צעירים רוצים סטארט-אפ. עוד בעשור האחרון בארה"ב, התואר "Entrepreneur" היה מוגבל לבעלי עסקים אשר פתחו עסק חדש על הצד והימרו על סכום גדול ומשמעותי מכספם בכדי לנסות להחיות את הפטנט שלהם. כיום, כל אחד יכול לעשות את זה, ובכלל בלי להוציא על זה את כל כספו. חברות הסטארט-אפ הישראליות, בשונה מרוב מקומות התעסוקה, מאפשרות לצעירים הישראלים להיכנס לשוק העבודה בתחום לפני שצברו ניסיון עבודה של כמה שנים במקום אחר, אחרי שרכשו השכלה גבוהה. בחברות אלו, יוצאים מנקודת ההנחה שהידע האישי שהצעירים צברו בהיותם נערים הוא הידע הקריטי לבניית המוצר או השירות המהפכני החדש, וזוהי האמת לאמיתה.
בזכות האפשרות המופלאה הזו להיכנס לשוק העבודה טרם רכישת ניסיון קודם, רבים מוצאים שם את תעסוקתם ה"אמתית" הראשונה, ורבים אשר נכנסו לתחום הסטארט-אפ מדווחים כי זוהי העבודה החלומית, ולא היו רוצים לעזוב אותה. עצם העבודה בחברת סטארט-אפ מכין רבים לעבודה בחברות ענק עולמיות. לכן, צעירים בשוק הסטארט-אפ רוכשים לא רק ניסיון עבודה, אלא את כל המיומנויות הדרושות בכדי להמשיך במסע אחר בניית הקריירה שהם חושקים בה. ומה בנוגע להשכלה? חברות סטארט-אפ רבות מוציאות את עובדיהם הצעירים להשתלמויות אינספור, במטרה להכשיר אותם כמה שיותר לשוק העבודה הבינלאומי. הכשרות רבות מתחילות עוד לפני השירות הצבאי, בתנועות הנוער והמכינות הקדם-צבאיות שמעניקות כישורי שיווק, יזמות, תיווך, טכנולוגיה, וחשוב לא פחות - שפות.
אין ספק שלעובדים צעירים יש ערך רב בחברות הסטארט-אפ, כי כל עולם הסטארט-אפ מושתת על תפישת העולם הצעירה: באנו לעולם הזה עם אינספור כלים לגלות אודותיו, עלינו לעשות משהו בכדי לשפר אותו. הצעירים הביאו לעולם הסחר החופשי רעיונות מקוריים, גישה חיובית, קשר בינלאומי וחשיבה מזווית שעולם המבוגרים מתקשה לעתים למצוא.
לעומת זאת, כמות הנוער המחפש את עתידו בעולם הסטארט-אפ היא אדירה, במיוחד במדינת ישראל. לכן, ישנן מיומנויות שחשוב לנוער וצעירים לשקוד בהן בכדי להבטיח את עתידם בחברות מסוג זה. ציוני בגרות טובים עם מקצועות נחשבים הם חשובים, אבל היכולת לדבר בפני כל העולם כולו בפלטפורמת האונליין היא חשובה לא פחות. לכן, קורסים של אנגלית ברמה גבוהה הם נחשקים ביותר בקרב הנוער הישראלי, כמו גם פסיכומטרי בתקופת התיכון בכדי להמשיך לעתודה צבאית או לימודים גבוהים במוסדות השכלה כגון הטכניון ישר אחרי הצבא. בישראל ישנו דגש משמעותי על שיפור, כל הזמן חשוב להיות במגמת עלייה בכדי לא להישאר מאחור. לכן, קמו תכניות אשר שמו בראש ובראשונה את הצורך של הנוער הישראלי לשפר ולשפר. כך למשל, חברת HighQ מאפשר לצעירים לשפר את הישגיהם בשלושה צירים מרכזים עליה נעות ההשכלה והתעסוקה הישראלית, הלא הם ציוני הבגרות, הפסיכומטרי, והשפה האנגלית. וכן, בעוד שציוני הבגרות והפסיכומטרי הן הגורם המחליט בישראל במקום אליו תתקבלו ללמוד, בכדי לפרוץ דרך ולהגיע לסטארט-אפ העולמי חשוב לדעת אנגלית ברמה מספיק גבוהה בכדי להציג את הרעיונות בפני העולם כולו באופן משכנע, ומרתק. חברת HighQ, אשר היא בעצמה מעין סטארט-אפ של החברה הישראלית לתת הזדמנות נוספת לשפר תחומים אלו, שמה לעצמה למטרה להפיק את המיטב מן הדור הזה, ומקווה לסלול את הדרך לכניסתם של ישראלים רבים לעולם ההיי-טק והסטארט-אפ. כאן תוכלו למצוא HighQ . ההצלחה בעולמנו החדשני מתחילה ביכולת להציג לעולם את כל הידע הזה, שהוא אוצרה של המדינה.
הוסף תגובה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא מחשבים